חודש ושבוע בבולגריה. חודש של התחלות, של הסתגלות. הסתגלות לזה שאני כבר לא סולה (זה עדיין מרגיש מוזר לפעמים), הסתגלות למזג אויר (היום היה מינוס 3), הסתגלות לשפה שהמילים היחידות שהצלחתי לקלוט הן “תודה”, “כן”, “לא”, ואולי “שלום” (אני עדיין מתבלבלת). הסתגלות לאנשים ופתיחות לחברויות חדשות, הסתגלות לזוגיות מרגשת, למגורים חדשים יחד, אחרי כל כך הרבה שנים של לבד. הסתגלות לבית. ליציבות. לשגרה. אני בן אדם של שגרה?  נכון שבבנסקו הייתי כבר כמה פעמים אבל עכשיו זה שונה. עכשיו אני לא אורחת, א

אחרי חודש וחצי בקובה אני חולקת מסלול, טיפים, בטיחות, מחירים, לינה ותרבות. פוסט חובה לנשים המטיילות לבד בקובה – כל מה שחשוב לדעת.