10 דברים שקרו השנה עם סולה ואיתי

 (פוסט ארוך לאמיצים בלבד מקווה שתישארו איתי עד הסוף+ השקעתי, יש אפילו הסבר על התמונות!)

הדבר הראשון? סולה חיה ונושמת. היא כאן למרות השנה הכי קשה בהיסטוריה, היא כאן למרות כל הכאב מסביב, היא כאן כדי להמשיך ולתת עוד השראה, כוח, תעוזה וביטחון לנשים ואנשים שרוצים להגשים חלומות (בין אם החלום לטייל לבד בעולם ובין אם כל חלום מדהים אחר).

יש לנו קהילה! הקמתי את קהילת סולה- נשים מטיילות בעולם, והכרתי בזכות זה מעל 300 נשים מדהימות ועוצמתיות מכל הגילאים, שמטיילות ביחד ולבד בארץ ובחו"ל, נותנות השראה לי ולכל הקבוצה, משתפות ונעזרות- חלום שמתגשם כל יום מחדש מול העיניים שלי.

ליוויתי ואני ממשיכה ללוות עשרות נשים שהגיעו אליי לקראת טיולי סולו (סולה) ראשונים שלהן בחו"ל , עוזרת להן להתגבר על פחדים ומלווה אותן גם במהלך הטיול.

העברתי מעל 16 הרצאות בכל מיני מקומות בארץ (בסלון של חברים, בבית קפה, בסטודיו אימונים, במרכזי צעירים, בקיבוצים) על המסע האישי שלי בעולם בתור אישה שמטיילת לבד והתמודדתי כל פעם מחדש עם פחד במה שפגש אותי רגע לפני שהתחילה ההרצאה. בזכות ההרצאות הכרתי מאות אנשים מדהימים חדשים.

המשכתי במסע הנוודות שלי וביקרתי בגאורגיה, ארמניה, בולגריה, יוון, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה ומונטנגרו חזרתי משם עם חלומות ורעיונות, ובמקביל המשכתי לנווד גם בארץ, על קו גרופית- תל אביב ומה שבא ברוך הבא. מבינה שהבית שלי הוא בתוכי (עם כמה קלישאתי שזה נשמע), ושזה לא משנה איפה אהיה פיזית, מה שחשוב שיש לי אותי.

עשיתי 3 סבבים של הקפאת ביציות והתמודדתי עם רכבת הרים כמעט כמו הטיול לבד בעולם (הילדים העתידיים שלי שמורים טוב טוב במקפיא בבית חולים "מאיר").

ממש לאחרונה יצרתי יומן מסע ומשחק קלפים למטיילת, שילוו אותה במסע בחו"ל, יהיו החברה הכי טובה שלה ויעזרו לה להעז ולצאת עוד קצת מאזורי הנוחות שלה (פוסט השקה רשמי של מזל טוב וקולולו יהיה בהמשך, בינתיים טעימות שעלו בסטוריז)

השקתי לראשונה תכנית יזמות לנוודים דיגיטליים באיטליה וטיול נשים סולה ביחד ולבד ראשון לחו"ל, איזה פיק ברכיים להשיק דבר גדול כזה אין לכם מושג

התארחתי ב-2 פודקאסטים (מטוסי נייר של איתי חן, עפות על החיים של תאיר מורדוך) וזכיתי לספר את הסיפור של סולה ושלי בלייב (לשמוע את הפודקאסטים אני עדיין לא מעיזה, אבל אתם הקשבתם וסיפרתם לי שהייתי סבבה חחח)

ולא להאמין, אחרי שנים שזה אצלי במחשבות- עשיתי סוף סוף רישיון על אופנוע! (מי בא לסיבוב?)

ובעיקר?

התבלבלתי, התלבטתי, בכיתי, פחדתי, יצרתי, התלהבתי, צמחתי, החכמתי, הבנתי מה עובד ומה פחות, קפצתי הרבה למים, לפעמים ישר על הבטן (אווצ') ולפעמים ראש, התבאסתי, התרגשתי, הכרתי אנשים מדהימים שלא הייתי מכירה אלמלא החלום שלי- סולה, שגם אם הדרך לא כמו שאת חושבת, היא עדיין הדרך שלך, וההצלחות הן שלך, והאי- הצלחות (שיש המון) הן גם שלך.

אז מזל טוב סולה, ואיזה כיף שהתחלת ללכת