לראות את עצמך בטלויזיה

תזכורת לעצמי- להפסיק לקחת את החיים בצורה כזאת רצינית. לשמוח מהדברים הקטנים ולא לעשות פיל מדברים שאין שום צורך, גם ככה החיים מספקים לנו לא מעט רגעים של קושי- אז ברגעים של אור, וטוב, ושל פאקינג פעם ראשונה בטלויזיה- לחגוג אותם בהכי שמח שאפשר. כי החגיגות זאת בחירה שלנו לחגוג או לא, וכדאי שנחגוג אותן.

ולמה אני כותבת את זה?

כי לפני חצי שנה היו הצילומים לפרק המתוק שהשתתפתי בו בסדרה ״אתה חייב לקרוא את זה״ של כאן11. ואחרי הצילומים פתאום הרגשתי מזה באסה, באסה שהשפיעה עליי כל הסופש שלאחר מכן- הרגשתי שלא אמרתי בדיוק מה שרציתי, שלא יצאתי כמו שרציתי. הייתי חצי שנה בלחץ על הפרק הזה ששודר בחמישי האחרון- איך הוא יהיה? איך אני אהיה בו?

״היי אלה, חזרנו לשגרה וסוף סוף התכנית שלך תשודר מחר״ , ״שיט״ יש מצב שזה מה שאמרתי באותו הרגע שקראתי את ההודעה, ברביעי האחרון, יום לפני השידור. אין איך להתחמק- זה הגיע. יחד עם הלחץ החלטתי לעשות סוויץ בראש. את הולכת לעשות חגיגה, למרות שאת מתה מפחד, ואולי בגלל זה.

אז עשיתי חגיגה. והזמנתי את האנשים שאני אוהבת לראות את הפרק יחד איתי. והרמנו לחיים (ושתיתי את הכוס יין בשלוש דקות). ולי ברח ״אוי לא״ ברגע שראיתי את עצמי על המסך. ״לולי השיער שלך נראה מזה יפה״ אבא אמר לי תוך כדי שראינו יחד את השידור. והיו מחיאות כפיים. ובינינו? מעבר למביך נורא, היה גם די נחמד לראות את עצמי על המסך.

כי הזכרתי לעצמי כל אותו היום- שראוי שנחגוג את הדברים הטובים בחיים שלנו, ושבעיקר נפסיק להיות קשים עם עצמנו.

מצרפת לכם פה הצצה למאחורי הקלעים של הצילומים אי שם בדצמבר 2024 בבית אריאלה, תל אביב